<h1>רבינו ירוחם מישרים ני"א ח"ו</h1>
<h2>דף נ:</h2>
נשאל רב אלפס ראובן מכר חצר לשמעון ודר בו שמעון זמן ארוך ואחר כך תבע את ראובן ואמר שמצא בחצר מומין שבסתר ואמר ליה ראובן אתה ששכנת בחצר כל זמן זה ולא תבעת לי באותן מומין ראית ומחלת ועוד שלא לקחת החצר ממני עד שבדקת ביד שכנים, יודיענו רבי' אם יכול לטעון בחצר טענת מומין או לא ומה הן המומין שיכול לטעון ועד מתי הוא אם לדבר זמן קצוב אם לא והשיב זה שאמר' שהלכה אם יש שם מרחץ אף מומין שבסת' אינו יכול לטעון מפני שבודק על יד קרובותיו אין דנין דין זה אלא באותה שהזכירה ההלכה בלבד ואפילו עבדים ושפחות אין דנין כן הילכך לא אמרינן בחצרות בודק ביד שכנים שהרי הוא בעצמו רוא' מה שאין כך באש' ומה ששאלת' באי זה מום יבטל המקח לא הזכירו רבותי' בחצרות מומין כמו שהזכירו באדם הילכך חזינן כל מידי דקפדי עליה אינשי הוי מום ובטל המקח. ומה ששאלתם אם יש לדב' זמן קצוב או לא שאלה זו כבר נשאל עליה הגאון זצ"ל ואמר שאין לדבר זמן קצוב אלא כל זמן שמתגלה המום יש לו לתבוע ע"כ ונראה שלא אמר הגאון שאין לדבר זמן קצוב אלא במקח וממכר שאין אדם עשוי לבדוק אבל באשה הדין כמו שכתב הרמב"ם (ובדיני כתובה תמצאנו בח"ח). נשאל רבי יוסף בן מאגש ראובן החליף בתי' לשמעון ומצא בהן מומין וטען שלא ידע בהן ולא הודיעו וראובן אומר הודעתיך ועוד אני אתקן כל המומין יורנו רבינו הדין עם מי תשובה אם המומין נראין לעין ויש עדים שנכנס בבתים אין לו עליו כלום ואם לאו נשבע שלא נכנס ושלא ראה ובטלו החליפי'. ומה שאמר לתקן המומין אם המומין אינן בגוף הבית כגון אמת מים העוברת בהן או שיש לאדם אחר תשמיש עליהן החליפין קיימין ויקיים אבל אם הם בגוף הקרקע כגון כותל שלם ונמצא רעוע או כותל שלם ופאה של סיד והוא של טיט שצריך לסתור ולחדש פנים חדשות באו לכאן והחליפין בטלין וכדאמרי' הלכה אצל רופא ורפא אותה אינה מקודשת וחליפין הרי הן כמכר ע"כ. אדם שקנה בית וקודם שנתן מעות נפל ולא החזיק בו עדין חזקה גמורה אלא שקנהו בקנין סודר יש אומרים שכתבו שיכול לחזור בו כי יש לו דין מי שקנה שדה ויצאו עליו עוררין (ותמצא דינו מבואר במשא ומתן בח"ב] ואותה ששנינו בית בביתי אני מוכר לך ונפל מראהו נפול צריכין אנו לומר דמיירי שנתן מעות כבר כשנפל ויש מפרשים שכתבו שאינו יכול לחזור ולא דמי ליצאו עליה עוררין דנפילה מילתא דלא שכיחא ולא מסיק אדעתיה ולא שייר במקחו וגמר והקנה ומדמין אותה לבי' בביתי אני מוכר לך, ולפי זה ההיא דבית בביתי מיירי אפי' לא נתן מעות ואפילו לא החזיק בה חזקה גמורה כלומר שלא עשה מעשה המוכיח שנתרצה במקח כמו שכתבתי במקומו ויצאו עלי' עוררין וזה נראה עיקר.
